יום שני, 25 באפריל 2011

ילדים להורים מתעשרים: תמונת מצב מאת ד"ר בני וגנר


תופעת ההתעשרות המהירה הולכת ומשתרשת בארץ, בעיקר בעשור האחרון. יותר ויותר משפחות מצליחות, בפרק זמן קצר יחסית, לצבור הון עתק . אירוע זה הוא בעל השפעות מרחיקות לכת במישורים ובנדבכים שונים. ההשפעות חלות הן על כל פרט במשפחה והן על המשפחה כולה במסגרת הקהילה. תהליך ההתעשרות התעשרות המהירה מתרחשת כתוצאה מתהליך משמעותי המשנה סדרי עדיפויות וציפיות הדדיות במשפחה. תהליך זה תובע מההורים ומהילדים הסתגלות למצב החדש שנוצר, הכולל סבלנות רבה ויכולת המתנה והקרבה להגשמת החלום המשותף. כשהתהליך מתארך או מיטלטל מדי את המערכת המשפחתית - עלולות להיות לכך השלכות רבות .

ההשלכות על ההורה תהליך ההתעשרות המהירה תובע מההורה להשקיע ולפנות את מירב מרצו וזמנו לאורך זמן למיזם "על חשבון" המשפחה. ההתמודדות עם חיי קריירה ועם חיי משפחה מהווה נטל ועומס יתר על ההורה העלול לחוש "נקרע" בין שתי המערכות הדרשניות:המיזם המבטיח עושר והמשפחה מקור לאושר. התקווה להבאת עושר עתידי לבני-הבית עשויה להקל על תחושות לא נוחות עקב היעדרותו או המעטת השקעתו בהם. ההשלכות על הילדים ילדים נוטים לקבל את תהליך ההתעשרות ברגשות מעורבים: מחד, הם גאים מאוד בהורה המצליח ומצפים ל"חיים טובים" ברמה החומרית ול"ביחד" עמו, ברגע שיתעשר. מאידך, הם חשים את חסרונו של ההורה ביום-יום ובמקרים מסוימים, לעתים את אי זמינותו ומעורבותו הרגשית בחייהם.

השלכות ההתעשרות בעשור האחרון ישנם דיווחים על השפעת תהליך ההתעשרות ההורה על בני הנוער. ישנן עדויות המראות מגוון רחב של קשיים בתחום ההתנהגותי,החברתי והלימודי בקרב בני נוער ממשפחות שהתעשרו בתקופה קצרה יחסית. ניכר כי נוצר פער בין ההון שהצטבר כלכלית לבין ה"גרעון" הרגשי שתהליך ההתעשרות גרם לקשר הורה-ילד . ההתעשרות- השלכות על בני נוער הדיווחים מעידים על תופעות,כגון: שימוש בסמים ואלכוהול. עבריינות. חרדה. דיכאון והתאבדות. הישגים לימודיים נמוכים ולא בהתאם ליכולת. חוסר השתלבות במסגרות. משמעות הממצאים למרבה הצער וההפתעה: התופעות הנ"ל הן בחומרה גדולה יותר בהשוואה לאוכלוסיית גיל מקבילה רגילה, כגון: 22% דיכאון אצל נערות ממשפחות אמידות ( פי שלוש מהרגיל) התופעות קרובות באחוזים לנצפה בקרב בני נוער מהקצה השני של הקשת החברתית .( משפחות מצוקה) משמעות הממצאים הנה שלפנינו אוכלוסיית נוער בסיכון הדורשת התייחסות והתערבות.

הסיכון - אישיות חלשה פסיביות. וותרנות. תלותיות. כסף כערך שלילי, עוין ומרחיק. העדר ערך לכסף, התעלמות מתהליכים להגיע להישגים. דאגות לגבי העתיד, במידה ויצטרכו לנהל כספים. הימנעות מתחרות / מפסידניות. גורמי סיכון- הצעירים קיימת נטייה אצל חלק מהצעירים למלא את הלו"ז שלהם באין ספור חוגים ופעילויות מרובות כהסתרת הקשיים. מצב זה מדמה/מפצה על העומס של ההורים. השגיות גדולה אצל ההורה מעמידה את הצעיר במבחן יכולותיו בהווה ובעתיד. היא מחזקת מגמה של פרפקציוניזם והשגיות יתר המסכנות אותו. לעתים, מטרת ה"מילוי" הנו לחפות על ריקנות ובידוד רגשי המחליש את אישיותו ואת תפקודו. הצעיר עלול לבטל את אישיותו וייעודו ולהתיישר עם ציפיות ההורים והסביבה ולשכוח להיות "נאמן לעצמו". גורמי סיכון - ההורים כשל באיתור,בזיהוי ובהכרה בקשיי המתבגר הן בעת תהליך ההתעשרות של הוריו והן לאור שינוי המעמד החברתי - כלכלי של המשפחה. הימנעות מהסתכלות אובייקטיבית ומעמיקה על התהליך הרגשי העובר על הצאצא, במקביל לתהליך העובר על ההורה המתעשר. הנחת יסוד שהון נרכש יקל על הצעיר בהווה ובעתיד מבלי לתת את הדעת על מורכבות המצב החדש שנוצר גורמי סיכון- הורים פנייה לגורם ייעוצי/טיפולי רק בעת סימפטום חריף, כגון: הפרעה חמורה בהתנהגות. שמירה קפדנית מדי על פרטיות, חשש גדול מחשיפת קשיים ומאמצים מרובים להימנע ממבוכה בקרב הקהילה. היענות מוגזמת לציפייה החברתית שאצל העשירים "הכל בסדר" . מאידך, חשש גדול מ "שמחה לאיד".

גורמי סיכון- הסביבה גורמי חינוך וטיפול בקהילה לעתים מהססים לנהוג בטבעיות מול הורים אמידים מאוד לנוכח קשיים מורכבים אצל ילדיהם. לעתים מדובר בהכחשה,עיסוק מרכזי עם שכבות נזקקות יותר באוכלוסיה ואף סלחנות מסוימת. אותם סימפטומים של אזהרה אצל אוכלוסיות חלשות נתפסות אצל גורמי ייעוץ וחינוך כמעשי קונדס של "בני טובים", או נורמטיביים או "מותרים /מותאמים" למעמדם. הסיכוי - ההורים הגברת המודעות לגבי התופעה והשלכותיה שמירה על רצף הקשר הרגשי והתקשורתי עם הצעירים במשפחה לאורך תהליך ההתעשרות וגם לאחריה. עיצוב אישיות ,בניית מערך כוחות נפשיים ופיתוח חוסן נפשי בקרב הצאצאים תוך כדי תהליך ולאחריו. פנייה לגורמים מקצועיים מתאימים ברמה של מניעה ואם צריך- הכוונה וטיפול!. הסיכוי - ילדים ובני נוער תחושת שייכות למערכת משפחתית מתפקדת לאורך כל תהליך המיזם והצלחתו. קבלת תמיכה רגשית / טיפול פסיכולוגי מלווה מתאים. מודעות גבוהה- לקשיים ולליגיטימיות בבקשה לקבלת סיוע. העצמה והגברה של תפקודים שכליים ורגשיים חיוניים להתמודדויות עם מצבים מורכבים ומאתגרים בהווה ובעתיד. תחושת שייכות ומוטיבציה לתרומה לקהילה,כמשפרת זהות ,השתייכות ומגבירה אופקים. לקריאה נוספת נא לעיין בקישור הבא: http://www.yeladimvenoar.co.il/image/users/86882/ftp/my_files/%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%9D.doc

יום ראשון, 17 באפריל 2011

איך שומרים על איזון בין חיי עבודה וקריירה וחיי משפחה?

"קשה.קשה." " מאוד מסובך". "להטוטנות של ממש". ביטויים אלה ואחרים נשמעים תדיר מפי הורים המגדלים את ילדיהם ובעת ובעונה אחת הם נדרשים להתמודד עם עולם מציאותי של קריירה ועבודה בה הדרישה לתפקוד הנה מירבית טוטלית ואינטנסיבית.

דרישה הנמצאת בעלייה מתמדת ומשמעותית מעת לעת, במיוחד בתקופה האחרונה. רוב ההורים כיום מתמודדים עם מצב חדש שלא היה כמותו בהיותם בעצמם ילדים. אז, לפחות אחד ההורים היה זמין ונגיש לילדים בבית. כיום בבתים רבים ,ההורים מגיעים הביתה לעתים לקראת או לפנות ערב ומוצאים ילדים עייפים ובמידה מסוימת אולי גם מתוסכלים כי בילו את מרבית שעות היום בידי אנשים טובים אך מבחינתם, בהשוואה לאמא ולאבא הם עבורם זרים והם גם מתחלפים. אין להורים אלה מודל זמין קודם ממי לקחת דוגמא וידע לגבי איך מגדלים ילדים כשאין נוכחות מספקת בבית ואין זמינות ממשית . גם האנרגיות מתפזרות לא רק לכיוון גידול ילדים.

אז איך יודעים כיצד לפעול? ידע זה, בלית ברירה , נרכש כל פעם מחדש דרך ניסוי וטעיה. כל הורה וכל משפחה עושה את ההתאמות משלה בתקווה שאף אחד לא יפגע. בימינו, גם מבנה המשפחה השתנה וגם המושג התרחב ונהיה ססגוני ולא אחיד כמו בעבר. משפחות רבות מונות הורה אחד והקושי המוטל על ההורה היחיד המגדל הוא מכביר למדי. עדיין גם כשישנן שתי דמויות הוריות מגדלות ומשמעותיות עבור הילדים אך הן עובדות שעות רבות, הם מרגישים לעתים שהקהילה לא עושה מספיק לסייע להם.

תחושה זו מתעוררת ,למרבה הצער, בשל קיצוצים נרחבים בתקציבי החינוך,הרווחה והבריאות בתחום השירותים הניתנים לילדים ונוער. . מה עושים כדי לתת מענה הולם למקום העבודה וגם לבית ולילדים? זאת מבלי להזכיר שבמקרים רבים הורים נאלצים לוותר על זמן לבילוי עם חברים, עיסוק בשעות הפנאי ושעות לפירגון עצמי. ובכן, אין תשובה אחת ויחידה וצריך לזכור שכל אדם מסתגל למצב זה על פי אישיותו, אופיו ושאיפותיו בכל תחום ותחום.

אך אם יש משהו שבודאי לא יזיק ואולי גם יועיל זה לשמור על רשת חברתית תמיכתית טובה, על הידברות מתמשכת עם בני/ בנות זוג וגם עם הילדים בהתאם לגילם ורמתם הכללית. חשוב גם להקפיד על חיוב עצמי לצאת מדי פעם לבלות ולא לשקוע ולא להשאב מדי לתוך "בור" הדרישות היומיומיות, לשמור על פרופורציות הן בנתינה והן בהשקעה האנרגטית לעבודה, לילדים,לזוגיות,לעצמי. נכון שקל יותר להמליץ מאשר לבצע. אך זהו האתגר המאפשר ליהנות מהעשיה והבנייה בתחום הקריירה והמשפחה לבל זה יורגש כעול וכדרישה המכלה כוחות ,פוגעת ביכולת ההנאה ופוגמת בתחושת שמחת החיים. קל זה לא. וכשיש צורך עדיף להתייעץ עם איש מקצוע ולבחון ביחד דרכים להגיע איזון נכון וטוב יותר , ככל שניתן ואפשר.