יום ראשון, 30 באוקטובר 2011

בנימין וגנר - האם הגיע קץ הילדות - חלק אחרון


כיום, בשל העובדה שמרבית שעות היום הילדים מבלים את זמנם עם עוד ילדים אך תוך כדי פעילויות מתווכות ע"י מעט מבוגרים – אגב, ברוב מוחלט של המקרים מדובר בצוותים מורכבים על טהרת מגדר אחד, הנשי- ושאר הזמן הפנוי הנותר להם הם מבלים מול מסך המחשב והטלוויזיה, נבצר היום מילדים רבים להיחשף לאותו " בי"ס של החיים" לו זכו ילדים לאורך דורי דורות רבים הן באינטראקציות הספונטניות ברחוב והן בהיותם במחיצתם של מבוגרים בחיים עצמם.

התרגום המיידי של העדר צבירת ניסיון וארגז כלים מתאים להתמודדות עם החיים הוא בעלייה של מקרי אלימות ,תגרות ובעיות התנהגות בקרב ילדים כמו גם של התמכרויות למסכים למיניהם, סמים ,אלכוהול והימורים.

דומה, לדאבון הלב, שדרכי התקשורת בקרב האוכלוסייה הצעירה עוברת  בעת הנוכחית דרך מסרונים, ואתרים למיניהם בהם מתקיימות "שיחות " רוויות  פטפוטי-סרק ,מעין  " קשקשת" גדושה ב "נון-סנס" ו"שטותניקיות".

אולי הפטפוטים ושיחות הסרק משקפים  יותר מכל את העדר השיח, העדר הדיאלוג והתקשורת הכנה והגלויה  הן בקרב הילדים בינם לבין עצמם , אך יותר מכל הם מסמנים את העדר הדיאלוג בין הדור הוותיק לבין הדור הצעיר .

לא מן הנמנע שדרך ה"קשקוש" וביטויי האלימות וההתמכרויות השונות  הדור הילדים שואל את הדור המבוגר: "לאן החבאתם את הילדות שלנו? איך ולמה העלמתם מאיתנו, הילדים, את קסמה של הילדות? 

יום שלישי, 25 באוקטובר 2011

האם הגיע קץ הילדות חלק ד' - בני וגנר - המצב כיום


במאה ה- 18 וה- 19  הילדות התקיימה ברובה ברחוב, אותו מרחב  חופשי אשר אפשר לילדים ליצור  אינטראקציות ספונטאניות ולא מתווכות ביניהם.  כיום, רוב מפגשי הילדים הנם מתוכננים מראש מעצם היותם לאורך שעות רבות ביממה – ובמקרים מסוימים לאורך רוב שעות הערות של הקטינים- במסגרות חינוך למיניהן- גן /בי"ס וצהרונים וכד'- עד שעות אחה"צ המאוחרות ובהמשך בחוגים ופעילויות מובנות אחרות עש שעות הערב וסגירת היום.
על פי רוב, במסגרות החינוכיות הפורמאליות והבלתי פורמאליות נמצאים מעט מבוגרים כאחראים על כמות לא מבוטלת של ילדים. כידוע, עד לפני כמה עשורים ילדים רבים בעולם מגיל 10 התלוו לאבותיהם למקומות העבודה המלאכה ושימשו עבורם כשוליה בבית המלאכה של האב . בדרך זו נחשפו לחברה הגדולה עם מידה מסוימת של הגנה אך עם המון הזדמנות ללמידה הדרגתית על החיים ועל דרכי התמודדות עם מצבי חיים שונים. למען האיזון נזכיר שהילדים באותם העתים נחשבו ל"מבוגרים בקטן" והיו נטולי זכויות יתר בשל היותם קטינים.

יום שישי, 21 באוקטובר 2011

האם הגיע קץ הילדות חלק ג' - ד"ר בנימין וגנר - חלק ג' - קסם הילדות


לאחר שהזכרנו את מושג הילדות בימינו ואת התהפוכות העוברות עליו, נקדיש מחשבה למונח קסם הילדות דרך 2 דוגמאות:
1.ברונו בטלהיים בספרו "קסמן של אגדות" ( 1976 ) ניסה לפענח את ריבוי המטפורות המצויות בסיפור כביכול פשוט אשר סופר במשך דורות לילדים מכל קצווי תבל: "כיפה אדומה". זהו סיפור קלסי מהתקופה הרומנטית בו הייתה לגיטימציה להיות ילד קטן ולהיחשף לעולם המבוגרים בקצב איטי והדרגתי.  בטלהיים תיאר, למשל,  את הזאב כגבר היצרי והלא רחמן המנסה לנצל מינית , בלב יער, את הנערה המתפתחת: הלוא היא כיפה אדומה. כלומר, הילדים הקטנים נחשפו למאוויים היצריים המיניים והתוקפניים דרך סיפור עטוף ורווי הסמלה מגנה ומרככת ובמידת מה מסתירה אך בעת ובעונה אחת גם חושפת קמעה את האמת המרה.
לעומת זאת, במקום הזאב בסיפור כפה אדומה וכוונותיו הזדוניות והנתעבות כיום ילדים קטנים עלולים  להתוודע ללא כל סינון כמו כל  מבוגר לידיעה מרעישה מזעזעת בממשותה וחסרת כל הגנה לנפשם הרכה :  סוטה מין, פדופיל מתהלך חופשי בעיר או בשכונה ומטיל מורא ואימה על ילדים ועל כולם.
2. דוגמא נוספת:שלגיה.
 בסיפור הקלסי "שלגיה" המלכה המרשעת לובשת דמות של מכשפה רעה בדרכה לנסות לחסל את בתה החורגת.
 סיפור זה אודות פנטזיות אגרסיביות לא מודעות של הורים כלפי צאצאים מתחלף היום בסיפורי זוועה מצמררי שיער מפרי בית יוצר  המציאות החברתית והריאליטי של החיים  המגיעים הישר אל אוזני ילדים אודות אמהות ואבות  המחסלים, חו"ח, את ילדיהם במו ידם ולדאבון הלב, גם מצליחים בכך.
לסיכום החלק הזה יש ציין ש :בועת הילדות בימינו נסדקה- והתנפצה.

יום רביעי, 12 באוקטובר 2011

האם הגיע קץ הילדות - חלק ב' - היסטוריה - בנימין וגנר


קצת היסטוריה:
בימי הביניים, ילדים נחשבו כמבוגרים בקטן , הם נחשפו מגיל צעיר לתכני עולם המבוגרים ואף נדרשו לעבוד ולתפקד כמוהם, כשווים למבוגרים וכנטולי זכויות או הקלות ויתרונות מיוחדים בשל היותם קטינים. בהמשך, בתקופה הרומנטית של המאה ה-18 וה-19 התבססה הילדותיות ההיסטורית עד למחצית הראשונה של המאה ה- 20. מאז ובעיקר כיום לילדים רבים  יש גישה כמעט חופשית לתכני אלימות ומין אשר נשמרו חסויים מפניהם  במהלך כ-300 השנים האחרונות  מאז ימי הביניים ועד הלום.

תהליך התפוררות תפישת הילדות כ-ילדותית  ההיסטורית החל להתרחש במחצית השנייה של המאה ה-20 ומגיע לשיאים חדשים בעשור האחרון.
מחבר אחר בשם קרופס  WILLEM  KOOPS   (2011) טוען ש:
"בימינו, הילדותיות ההיסטורית  נותרה מאחור. גבולות ההפרדה בין שתי עולמות: ילדים- מבוגרים נפרצו לחלוטין ושומרי הגבולות של הפרדה זו הפכו ל"חסרי תועלת"
בחברה המערבית של ימינו – עבור ילדים:
אין סודות. הכול גלוי וחשוף. תרתי משמע.
תום הילדות נותר מנת חלקם של הקטנטנים אך לא לזמן רב.


כיום, ניתן לפגוש לא מעט ילדים הנמצאים כבר בגילם הצעיר על המסלול המוביל ל"הצלחה הגדולה", ל"עושר הרב". בעידן הנוכחי לא מעט מהם  מתלבשים ומתנהגים כמבוגרים, מדברים כמוהם, לעתים גם משיגים לעצמם אוכל מוכן ושוהים די הרבה שעות ביממה בגפם ללא דמות מבוגרת משגיחה ומתווכת. וכמובן מול המסך המשלים בצורה וירטואלית את החסך הרגשי שלהם.

יום שני, 3 באוקטובר 2011

האם הגיע קץ הילדות - בנימין וגנר, ד"ר. חלק א' השאלה


האם הגיע הקץ  לילדות? (Childhood) מאת ד"ר בני וגנר 03/10/2011
כותרת זו מעלה שאלה- מעט מפתיעה, הנשאלת הן בקרב החוקרים  את התמורות ההיסטוריות  בעולם הילדות והן בקרב החוקרים את התפתחותם החברתית של ילדים.
שאלתם הנה: האם הילדות בימינו הולכת ונעלמת? האם תם עידן הילדות?
 ואני מרשה לעצמי להוסיף: האם בעת הנוכחית מה שכונה בעבר  כ "קסמה של הילדות" – פסה מהעולם?
שאלת החוקרים הנ"ל   מתכוונת לשאול:
1.     האם הגיע סוף לתפישת הילדות כפי שהיא הומשגה בתקופה הרומנטית של המאה ה- 18 וה- 19?
2.     האם הגיע הקץ ל: "ילדותיות ההיסטורית"?
לפי חוקר בשם דסברג DASBERG ( 1975) המונח  "ילדותיות היסטורית" : התייחס בזמנו לדרך גידול של ילדים תוך שמירה על  היותם קטנים- פשוטו כמשמעו. כלומר, שמירה על זכותם להיות "ילדותיים" ולא מודעים לעובדות החיים ולרזי עולמם של מבוגרים.
במהות המושג נקבעה הפרדה חדה וברורה בין עולם הילדים  לבין עולם המבוגרים . אלה הובילו את הקטינים במהלך גידולם והתפתחותם צעד אחר צעד ובהדרגה אל תוך עולם המבוגרים. עולם שעד אז, היה נסתר עבורם .