ההפרעות בהתנהגות – הטיפול הקבוצתי
· ילדים שעיקר הקושי שלהם הוא בינאישי, חברתי
· הקבוצה מדמה באופן לא מודע יחסי משפחה לעומת מרחב דיאדי בטיפול פרטני וזו הזדמנות לחוויה משפחתית מתקנת ולרכישת כלים של התבוננות.
· ילדים שתופסים את המציאות באופן מעוות- מתרגמים סיטואציות באופן לקוי, זה יעלה יותר בקבוצה מאשר בפרטני.
· בעלי נטייה סכיזואידית יתקשו לשמור על ה- split מהרגש בקבוצה.
· בגיל החביון חשיבות קבוצת בני הגיל עולה ולדברים של הילדים יש השפעה חזקה במיוחד.
· יחד יש יותר כוח להתמודד עם כאב.
· מאפשר לראות שהקשיים אוניברסליים בחלקם ולהרגיש פחות שונה.
· זול יותר.
שלב א- תחילת ההתקשרות
o החרדה- מי נגד מי/ מה יתגלה
§ תתי קבוצות
§ המאבק מול המנחים (מלכים)
o ההכלה- הקשבה ופעילות. לדוגמא: משחק משותף, חבילה עוברת, מעטפה, סוד, מסכות
o העברה והעברה נגדית- האם אפשר לקבל מההורים משהו טוב? או רק להסתפק בעצמי. האם אפשר לקבל מילדים אחרים...
o העברה נגדית= סכנה להפעלה, פירוק, אלימות
o איום על הקומפטנטיות, תחושות שליליות: תסכול, כעס, האם יש משהו טוב
· שלב ב- טרום התקשרות
o החרדה- ממה היא נובעת
o ההכלה- ידע, התנסות, הבנה, הקשבה לפעילות יחיד מול רבים, אפשרות לתוהו ובהו, העמדה מול הסמכות. לדוגמא: משחק הכרות, החיה, המסע, המקום הבטוח.
o העברה והעברה נגדית- השאלה של איזה הורים מול איזה ילד נולד לנו.
· שלב ג- קואופרטיביות
o החרדה- הפרידה
o ההכלה- פעילות המאפשרת הדדיות, שיתוף למגע תומך. לדוגמא: אגדות, משחקי חברה, הסיפור המשותף.
o העברה- כשיש לי משהו טוב את/ה עוזב/ת
o העברה נגדית- עד שהצלחנו להקים עוזבים אותנו
מיומנויות חברתיות
מחקרים הדגישו שילדים צעירים בעלי איחור
התפתחותי משתתפים פחות ביחסי – גומלין
חברתיים ומגלים התנהגות חברתית בוגרת פחות
מזו של חבריהם.
McConell & McEvoy, 1990
מחקרים מדגימים כי הם בעלי ידע חברתי מצומצם
בתחום הבין-אישי, ומדווחים על רמה גבוהה של
בדידות, מצוקה חברתית וחוסר שביעות רצון
ממצבם החברתי.
Margalit, 1998; Vaughn, Hogan, Kourekahani & Shapiro, 1990
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה