יום שבת, 14 במאי 2011

חרדה אצל ילדים - כלים להבנתה ולאיתורה, בני וגנר

מאמר זה הינו שכתוב של מצגת שכתב ד"ר בני וגנר

מהי חרדה?

החרדה הנה תחושה כלל אנושית, אות אזעקה פנימית הבאה להודיע ולהתריע מפני סכנה. החרדה נחווית כממשית והעומדת להתרחש כל רגע ומבשרת על התרחשות של אירוע כגון: אסון, קטסטרופה או אירוע דרמטי אחר.

מה ההבדל בין חרדה לפחד?

פחד הנו תגובה טבעית, אנושית ורצויה לנוכח איום ממשי בחיים המציאותיים. הפחד קשור תמיד למצב אובייקטיבי ולקיום של גורם מסכן אמיתי.

ההבדל המרכזי הוא בקיום או באי-קיום של גורם מציאותי, ממשי לתחושת הסכנה הצפויה. בעוד שהפחד מתעורר מול סיכון אמיתי, החרדה הנה תחושה סובייקטיבית הנובעת יותר מהמערך הפסיכולוגי של הילד המצפה לקטסטרופה הוודאית, מבחינתו, שהיא "בוא תבוא" ולא משנה מה יגידו או יספרו לו המבוגרים.

איך החרדה פועלת?

החרדה נוטה "להתחבא" ואף "להתחפש" בגוף הילד והיא שולחת לו איתותים כוזבים כגון: רעד, חולשה, מתח שרירי, דפיקות לב, קוצר נשימה, סחרחורת, תחושת עלפון, זיעה מרובה.
למה האיתותים הם כוזבים? החרדה היא מאוד "טריקית" ובעלת המון תחבולות. היא מדמה תחושה של "מחלה", כאשר למעשה אין כזאת.
עבור הילד החווה חרדה התחושה היא כשל איום גדול לאבד שליטה, למות או "להשתגע".

למה בכל זאת האיתותים הם קיימים ואף חשובים?

האיתותים הם מערך קדום של תגובות פיזיולוגיות, טבעיות, עתיקות יומין , למתן סיוע לאדם במצבי הישרדות, מטרתם להזעיק ולהכין לקראת התמודדויות .
בעידן המודרני, המערך ההגנתי שולח אותות גם כשהילד אינו באמת חי בג'ונגל, אך עדיין חווה מצבים שעבורו מסמלים /רומזים לסכנה אפשרית.

למה הכוונה בכך שהחרדה "טריקית"?

לחרדה דרכים משלה להשתלט ולהכניע ילדים.
לחרדה שאיפות לכבוש את ליבם של ילדים.
היא אוהבת לתפוס את כל תשומת הלב, לתפוס את "כל הבמה". היא אוהבת לראות עצמה "בכותרות הראשיות" ולזכות ב"כל הזרקורים".
כשהחרדה משתלטת ומציפה,שאר המרכיבים של הנפש עוברים- למראית עין- הצללה זמנית .יש לחרדה כוח והשפעה עצומים, ככל שהילד יעניק לה יותר תשומת לב, החרדה תתרחב והיא "תתנפח" כמו "כוכבת נולדה" ותציק יותר ויתר לילד שהעניק לה חשיבות רבה מעין זו בחייו.

אז אולי כדאי להניח לה ולא לטפל?

אם לא מטפלים בה היא עלולה לגרום למצוקה רגשית הולכת ומתגברת ולפגוע בתפקודים ( לימודיים-חברתיים וכד') הולכים וגדלים אצל הילד עד לשיתוק רגשי ותפקודי כללי.

האם לחרדה נקודות תורפה?

בהחלט. הן הבסיס לטיפול הפסיכולוגי ולטיפול התרופתי.
דוגמאות לטיפול הפסיכולוגי:
אם מתעלמים ממנה: היא "מושפלת", "מתכווצת", חשה מקופחת ולא רצויה ועל-כן היא מעדיפה "להוריד פרופיל" ולהסתלק מהשטח ב"בושת פנים".
אם גורמים להצפה: כמו אצל כוכבים, חשיפה מרובה ועצומה גורמת לה לאבד מן "הניצוץ" ומהשפעתה. כתוצאה מהטיפול, החרדה מפנה את עצמה מ"הבמה המרכזית" והילד עשוי לתפוס בחזרה את השליטה לחייו.

מקורות החרדה

מקור ביולוגי:

מחקרי תאומים ותורשה הראו שיש מרכיב גנטי. החרדה "רצה" במשפחות מסוימות.
המנגנון הופעתה מצוי במוח במרכז הרגש הנקרא מערכת הלימבית. ישנו מאזן שלילי של מוליך עצבי בשם סרוטונין המצוי באזור הנ"ל והמקשר והמעביר את המידע בין התאים השונים של המוח.

מקור קוגניטיבי:

עיוותים בחשיבה גורמים לתפיסה מוטעית המעוררת את החרדה.
דוגמאות לעיוותים:
תגובות אוטומטיות.
חשיבה שלילית.
ראיה חלקית.
חשיבה קטסטרופאלית.
הכללה.

מקור פסיכולוגי דינאמי:

מבוסס על עבודתו של פרויד וממשיכיו.
החרדה מושתת על התעוררות של קונפליקטים בין נדבכים שונים במערך הנפש.
מנגנונים המתעוררים בעת החרדה
במצב של חרדה יש נטייה להתעוררות של מנגנון "להלחם או לברוח"
בהתאם לכך נצפה בהתנהגויות של "בריחה" ו/או של "לחימה".
של הימנעות : ריחוק, ניתוק, התבודדות, "כיווץ".
של עוררות יתר: "היפריות", בעיות בהתנהגות, "מוחצנות", קושי לקבל סמכות ומרות.

ד"ר בנימין וגנר

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה